בעידן שבו שוק העבודה משתנה בקצב מסחרר, ההבנה שלנו לגבי מה באמת מניע אנשים הפכה לחשובה מתמיד. מגפת הקורונה הייתה זרז דרמטי לשינוי – מחקר שפורסם ב-2022 מצא כי קרוב ל-40% מהעובדים בארה"ב שקלו שינוי קריירה בעקבותיה, ורבים מהם עברו לתעסוקה גמישה, עצמאית או היברידית. לכך מתווסף גם מהפך טכנולוגי עמוק; עם כניסת הבינה המלאכותית לתוך חיינו המקצועיים, הצורך ביכולת להניע את עצמנו, לייצר ערך ולהישאר רלוונטיים הפך חיוני מאי פעם.
בתוך המציאות הזאת, תפס מושג המוטיבציה מקום מרכזי: מה גורם לאדם לשוב ולפעול, להתאמץ, לשפר ביצועים או להתמיד במשימה?
האנשים שמצליחים לשגשג בכלכלה של ימינו הם לאו דווקא המוכשרים ביותר, אלא הם אלה שמסוגלים להניע את עצמם. הם יודעים לבחור במה להתמקד, להציב סדרי עדיפויות, ולייצר בהירות אישית בתוך אינסוף האפשרויות. מחקרים מראים כי אנשים עם יכולת הנעה עצמית גבוהה מדווחים על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהחיים, של הכנסה, ושל רווחה משפחתית.
ספרות ההדרכה למנהלים ולעובדים נוטה להציג את המוטיבציה כתכונה מולדת או כתגובה רציונלית לציפייה לתגמול. אך מחקרים עדכניים חושפים תמונה אחרת. מוטיבציה היא לא תכונה אלא מיומנות אותה ניתן לאמן ולשכלל. תנאי הסף לשיפור המוטיבציה הוא האמונה שאנו בעלי השפעה על הבחירות שלנו. בלי תחושת שליטה לא תתפתח מוטיבציה פנימית.
הצורך בשליטה הוא ביולוגי. ניסויים מראים כי תחושת שליטה משפרת ביצועים, מגבירה ביטחון עצמי, משפרת עמידות בפני כישלונות, ואפילו תורמת לתוחלת החיים. התחושה הזו נוצרת קודם כל דרך קבלת החלטות. כל בחירה קטנה, גם אם אין לה תוצאה ממשית, מזינה את תחושת העצמאות שלנו.
ולכן, תיאוריית המוטיבציה העצמית מציעה נקודת התחלה פשוטה: כדי לעורר דחף יש לתת לאנשים הזדמנויות לבחור כדי להגביר בהם את תחושת השליטה וההגדרה העצמית שלהם. תן לעצמך או לעובדים שלך לבחור. כשעובדים מרגישים שהם בוחרים את המשימות, את סדר העבודה או את דרך הביצוע, הם מוכנים להשקיע יותר, גם כשזה קשה. ככל שהשליטה גדולה יותר, כך גדלה המחויבות וגדלים הסיכויים שנקבל רמות גבוהות של שיתוף פעולה.
ארגונים שאפשרו בחירה חופשית בעבודה, כזו הנוגעת לזמני ביצוע ולתפקיד, הראו גידול של למעלה מ-20% ברווחים, לעומת ארגונים עם מודלים נוקשים יותר.
מנהלים יכולים ליישם את התובנה הזו בעבודה יומיומית: אפשר לתת לאנשי הצוות לבחור באיזה פרויקט להתחיל, לקבוע בעצמם את לוחות הזמנים של משימות מורכבות, להחליט איך לחלק את האחריות בצוות או אחרי איזה יעד רבעוני יש לעקוב מקרוב. גם בבחירות קטנות טמונה עוצמה. כל צעד כזה מגביר את תחושת השליטה וההגדרה העצמית, שהיא הבסיס למוטיבציה פנימית.
כאשר אנחנו מחזקים את תחושת האוטונומיה דרך החלטות קטנות, אנחנו יוצרים הרגלים של שליטה עצמית. ואותם הרגלים, כך מראים המחקרים, יכולים להפוך עם הזמן לדחפים פנימיים שמזינים את עצמם.
היכולת לבחור, אם כן, אינה רק אמצעי. היא מפתח. היא מאפשרת לאדם להרגיש שהוא פועל מתוך עצמו. וזהו הרכיב הראשון ההכרחי של המוטיבציה.
אבל כפי שנראה במאמר הבא, יכולת הבחירה לבדה לא מספיקה. היא צריכה להתחבר גם למשהו עמוק יותר.
בהצלחה!
ד"ר דקלה אסנפי מציעה שילוב ייחודי של ידע אקדמי מעמיק וניסיון מעשי עשיר, תוך יישום מתודולוגיות מוכחות לתהליכי שינוי ופיתוח ארגוני אפקטיביים. גישתה המקיפה מבטיחה תוצאות פורצות דרך, המובילות ארגונים ומנהלים להצלחה ארוכת טווח.
מוזמנ/ת ליצור קשר עוד היום לשיחת היכרות ובירור צרכים.
